על קליפ חדש שיצרתי, בנסיבות מרגשות במיוחד, לרמיקס שיש בו שיתוף פעולה קוואדרו-כיווני. מברלין, דרך שכונת שפירא, הצפון הישן של תל אביב ועד לפתח תקווה
מאת: בועז גולדברג
ג'ו "מר צרצר" רוזן (המצב השלישי, Cricket Joe), שרון ראובני (Opioids, חרסינות, EmotionLotion, מפרצת במוח, Sharon Sometimes), ליעד "לושה" לושי (פנטגון, Jew Ecsotic) ואני, זיקו (קנאק/פופ, נערי ההפקר, NEMEK, סופרשייקר, מסמר ופנסים) בגרסת אלקטרוניקו.
Watch "Wouldn't Even Care" music video:
אז מה הסיפור? Wouldn’t Even Care הוא במקור שיר אינדי-פופ/ Chamber Pop אקוסטי שג'ו כתב לו את המוזיקה ואת המילים. בהתחלה הצרצר הקליט את עצמו שר אותו, ויצא סבבה. אחר כך הוא הביא איזו זמרת סינית מברלין, יצא קצת פחות סבבה. ואז בניסיון השלישי זה קרה: ג'ו החליט להביא את שרון ראובני לשיר אותו. בום. השיר הפך למושלם. אם יש מי שיודעת לשיר זאת שרון, והיא עושה את זה בול בצבע הנכון. ואיך ידעתי את כל זה? כי ג'ו, שיושב בברלין, אוהב לשלוח לי קבצים של הקלטות שלו מיד אחרי שהוא סוגר מיקס ראשוני.
השמעתי את הדבר הזה ללושה, בזמן שישבנו אצלי לא מזמן מקורקרים ומבורברים. לושה: "איזה שיר אינדי!!!". ואני כזה: "לושה, כבר יותר מ-12 שנה אנחנו מדברים על פרויקט Sony and Share. בתיאוריה יש לנו אלבום שלם מוכן, עם טייטל ושמות לשירים והכל. ואתה, עסוק בנטורי קפלן, לא התיישבת על הקיובייס שלך איזה שלוש שנים. נו בוא נעשה לזה רמיקס! לושה!?!¤*#!".
לא הייתי צריך להגיד עוד הרבה. לושה הבין שיש כאן הזדמנות אמיתית. מיד נזרקנו 11 שנים לאחור, לצימר הישן, הגדול יותר, האחורי, בגדוד העברי, להופעה של Opioids. זה לא רק איך ששרון שרה, אלא גם איך שהיא מופיעה. אני ולושה בקהל, עפים על זה. זכור לי במיוחד השיר Frustration עם השבירות המטאליות החזקות, האקורדים החסומים והשינויים במקצב. איזה יופי. ולא פחות יפה זה שהיום, כשאני שומע את שרון מבצעת את השיר Stupid Situations בתור שרון סאמטיימס, אני יכול לשמוע שם אפילו רסיסים של פיטר האמיל משלהי הסבנטיז/ תחילת האייטיז, בין אם שרון מודעת לזה ובין אם לא. בקיצור, מדובר בסולנית מיוחדת וגם, כמו שידידנו רפי פרח אוהב לכתוב, ורסטילית.
בחזרה לג'ו. בזמן האחרון הצלחתי להדביק את לושה בחיידק המצב השלישי, הלהקה הישנה של ג'ו, להקה שאני כותב עליה בדבקות כמעט 20 שנה. לושה הוא אספן דיסקים (דיסקים, כן דיסקים, לא ויינילים), וככה יוצא שעותק רזרבי נדיר שיש לי של האלבום היחיד של המצב השלישי, מוצא את דרכו למגירה הישראלית של לושה בפיטי סיטי. הבנתם? כל הכוכבים הסתדרו כאן, בשת"פ הקוואדרו-כיווני הזה.
אז הנה ג'ו, שולח ללושה את הערוצי שירה המעולים של שרון (ותודה לארז משה שהקליט), והופ - לושה ואני יושבים על הקיובייס ותופרים רמיקס, או יותר נכון קלאב רמיקס של חמש וחצי דקות. הרעיון היה לעשות רמיקס EBM. לושה הוא איש EBM רציני ביותר, ובעצם על הרקע הזה הכרנו, כשהוא בא לתקלט אצלי בקורדרוי והיכנשהו במהלך הלילה השתנה לי איזה חיווט במוח כשלושה שם את Body Company של And One. ניגשתי לשאול אותו מה שומעים, לושה התחיל לפרט והצליח להדביק אותי בחיידק הדארק אייטיז-EBM. לשם כיוונו. מה שיצא לנו בסוף זה רמיקס סינתפופ עם השפעות EBM, טכנו, Futurepop וטראנס.
היה ממש כיף לעשות את הרמיקס הזה, ואפילו עוד יותר כיף לעשות את הקליפ כשהלחן כל כך תופס, ושרון, ג'ו ולושה מונצחים בו. אמן, יהיו עוד.
Comments